בעבר נתפשה התעשייה הכבדה כמקור מרכזי לזיהום – מעין רע הכרחי המתלווה לפיתוח ולקידמה. בשנים האחרונות, בצד השקעות עתק בטכנולוגיות מתקדמות לצמצום זיהומים תעשייתיים בתהליך הייצור עצמו, מחלחלת גם ההבנה כי התעשייה צריכה לעבור ממודל יצור לינארי – כריית חומרי גלם, ייצור, והשלכה לפח בתום השימוש, למודל מעגלי – בו הן חומרי גלם אלטרנטיביים והן מקורות אנרגיה אלטרנטיביים מחליפים את השימוש במשאבי הטבע המוגבלים.

תעשיית המלט בעולם מהווה דוגמה לקידום מודל הכלכלה המעגלית. השימוש בחומרי גלם אלטרנטיביים – תוצרי לוואי של תעשיות אחרות, כגון אפר פחם מתחנות הכח, סיגים מתעשיית הפלדה, גבס FGD ממתקני הפחתת פליטות בדודי שריפה, ועוד – מחליף את השימוש במשאבים טבעיים כגון אבן גיר וחרסית, ותוך כדי כך תורם להפחתה בפליטות של גזי חממה וחומרים נוספים.

גם השימוש במקורות אנרגיה אלטרנטיביים הולך ומתרחב. אם בעבר נעשה שימוש בלעדי בדלקים קונבנציונליים כגון פחם, פטקוק, מזוט וכו', כיום למעלה מ-40% מהאנרגיה בתעשיית המלט באיחוד האירופאי מקורה בדלקים אלטרנטיביים, לרבות דלק שמקורו ממרכיבי פסולת ביתית ותעשייתית בעלת ערך קלורי גבוה. השימוש בסוגי דלק אלה לא רק שמאפשר פתרון קצה לפסולת במקום הטמנתה, אלא גם תורם להפחתה בפליטות של גזי חממה, בשל מרכיבי הביומסה בדלק.

במעבר ממודל יצור לינארי למודל מעגלי, הופכים מפעלי המלט בעולם למפעלים לטיפול בפסולות תעשייתיות וביתיות – מעבר ל"תפקידם הקלאסי" כיצרני מלט, ובכך תורמים להגנה על הסביבה ולהפחתת פליטות.

חברת נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ, שותפה למגמה עולמית זו. החברה מספקת מזה שנים רבות פתרון קצה לאפר הפחם מתחנות הכח, תוך שימוש בו כחומר גלם בתהליך יצור המלט, ובכך מצמצמת כריית חרסית ואבן גיר. החברה גם קולטת מגוון רחב של פסולות תעשייתיות נוספות, וכן קרקעות מזוהמות כתחליף לחרסית. במאזן שנתי, כ-13% מסך חומרי הגלם שבשימוש נשר הינם חומרי גלם אלטרנטיביים. בתחום האנרגיה האלטרנטיבית, מובילה נשר מהפך של ממש באופן הטיפול בפסולת בישראל, ויחד עם שותפותיה, איגוד ערים דן לתברואה וחברת ורידיס, הקימה את מפעל המיחזור הגדול ביותר בעולם לפסולת ביתית, באתר חירייה. המפעל מתוכנן לקלוט כמחצית מהפסולת הביתית של גוש דן, ומפיק ממנה (RDF (refuse derived fuel, דלק שמקורו מפסולת.

בתהליך זה, הפסולת הביתית ממוינת ונגרסת, והמרכיבים המתאימים בה לבעירה, כגון פלסטיק, שקיות ניילון, טקסטיל, גזם, קרטון ונייר, מועברים כדלק למפעל נשר ברמלה. מפעל נשר רמלה קולט גם פסולות נוספות כמקור לאנרגיה, בדמות RDF ממקורות תעשייתיים, פתיתי צמיגים משומשים, וממסים אורגניים משומשים מהתעשייה הכימית והפרמצבטית. נכון להיום, קרוב ל-20% מהאנרגיה התרמית במפעל מקורה בסוגי דלק אלטרנטיביים, ונשר מקווה לסגור את הפער מול תעשיית המלט האירופאית בנושא זה בשנה-שנתיים הקרובות. כל זאת למרות תנאי פתיחה מקומיים לא אידיאליים, כגון עודף בירוקרטיה ורגולציה ודמי הטמנת פסולת נמוכים בהשוואה לאירופה (במדינות בהן הטמנת פסולת היא יקרה או אסורה כליל, כוחות השוק דוחפים לפתרונות אחרים לטיפול בפסולת, דוגמת השימוש בה כ-RDF, שהפקתו דורשת השקעה כספית לא מבוטלת).

גם בנושא תהליך הייצור והפחתת הפליטות עשתה נשר קפיצת מדרגה בשני העשורים האחרונים. החברה השקיעה למעלה מ- 500 מיליון דולר בשיפור משמעותי של תשתיות הייצור שלה במפעל, במטרה להגביר ולשפר את תהליך הייצור ולהפוך אותו ליעיל יותר, אנרגטית וסביבתית. המפעל מרושת כולו במערכת של פילטרים למניעת פליטות אבק לא מבוקרות, וכן באמצעים נוספים לצמצום פליטות מזהמים. בשנת 2010 החל מפעל החברה ברמלה לצרוך חשמל מתחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי, שהוקמה על ידי חברת האם של נשר. השוואה של מדדי הביצוע של נשר בתחום פליטות האוויר מראה כי המפעל עומד בהצלחה בכל אמות המידה הבינלאומיות המקובלות, וכי רמות הפליטה נמוכות ביחס להיקפי הייצור.

נשר היא גם החברה הישראלית הראשונה והיחידה בארץ שפרסמה תצהירים סביבתיים (EPD) למוצריה במרשם הבינלאומי, ובכך מיישמת מדיניות של שקיפות סביבתית. מידע רב נוסף על תחומי פעילותה של החברה זמין גם בדוחות האחריות התאגידית, המפורסמים באופן וולונטרי מזה למעלה מעשור.

תעשיית המלט מהווה דוגמה ליישום בפועל של עקרונות הכלכלה המעגלית, בכך שהיא מספקת פתרונות קצה למגוון רחב של פסולות תעשייתיות וביתיות, כחלק אינטגרלי מתהליך הייצור. בשילוב עם תהליכי ייצור שהפכו עם השנים ליעילים יותר מבחינה אנרגטית וסביבתית, מהווה מלט לא רק אבן ייסוד לענף הבניה, אלא גם תשתית לבנייה ירוקה.

כתיבה: ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל איכות סביבה, נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ

למידע נוסף אודות מוצרי החברה באתר הקטלוג – לחצו כאן